חנוך אני חייב להבין מניין לך שלא היה כזה דבר לפני 700 או 800 שנה?

1) כנראה מאז תחילת המדידות וכנראה באלף השנים האחרונות לא היה חורף נורא כזה באגן ההיקוות של הכנרת
2) לאור הירידה הצפויה בקיץ, אין ספק שעד החורף הבא הכנרת תצלול הרבה מתחת לקו האדום ותתקרב לקו השחור

עונה זוועתית, אבל זה נראה שירדנו בעונה הכי יבשה בשנים האחרונות כפחות מ2 מלבנים מודגשים (כפחות משני מטרים). בהנחה שבעונה הנוכחית נרד כ2 מטרים אנחנו נגיע רק קצת מתחת לקו האדום.

והשני מטרים כפי שמראה הגרף זה רף קשוח. בעונות הגרועות בשנים האחרונות ירדו 160-170 ס"מ. כמובן שהשנה המצב הרבה יותר קשה, אבל אני אופתע אם נרד 250 ס"מ-300 ס"מ ומעלה.

אם החורף היה זוועתי חכה לקיץ הוא יהיה קיץ ...

לאחר חורף גשום, כשמיפלס הכינרת באביב קרוב לקו האדום העליון, שאיבת המים מהכינרת היא מקסימלית, וזאת משתי סיבות: 1. רצון להוריד את המפלס ככל האפשר ולהשאיר אוגר פנוי בכינרת לקליטת מים בעונת הגשמים הבאה; 2. מעדיפים להחדיר את עודפי המים מהכינרת לאקוויפר החוף, ובכך להקטין את אובדן המים באידוי.

לעומת זאת, לאחר חורף יבש, כשמפלס המים נמוך, מקטינים למינימום את שאיבת המים מהכינרת, ומשתמשים בהם רק לצרכנים מקומיים, ובכך מקטינים ככל האפשר את קצב ירידת המיפלס בקיץ. כשיש חשש אמיתי שמפלס הכינרת יירד מתחת לקו האדום התחתון, אף מקצצים בכמות המים המופנית לחקלאות. במקרים קיצוניים, אפילו מזרימים חלק מהמעיינות המלוחים, שבשיגרה נתפסים ומוזרמים ל"מוביל המלוח", אל הכינרת.

כך, שאומנם השינויים במפלס הכינרת מושפעים מגורמים טבעיים, כמות המשקעים באגן ההיקוות ומפלס המים באקוויפרים של הדן, הבניאס והחצבני, אבל הם מווסתים במידה רבה מניהול המפלס ע"י רשות הכינרת.

מפלס הכינרת היום הוא 211.30-, כלומר 1.7 מ' מעל הקו האדום התחתון, ו-3.5 מ' מעל הקו השחור. בדרך כלל, מפלס הכינרת לא יורד ביותר מ-1.8 מ' בתקופה שמסוף אפריל ועד סוף אוקטובר, כך שנראה שבסתיו הקרוב מפלס הכינרת אכן יירד סמוך לקו האדום התחתון, ואולי קצת מתחתיו, אך אין חשש שיגיע לקו השחור. עם זאת, את עונת הגשמים הבאה נתחיל, ככל הנראה, ללא מים פנויים לשימוש בכינרת, ואם גם היא תיהיה יבשה, מצב הכינרת והחקלאים בסביבתה יהיה גרוע.

צריך להדגיש, שהכנרת כבר מזמן לא מתפקדת כ"מאגר המים הלאומי" של ישראל. כל נפח המים הפנויים לשימוש בכינרת (6 מ' בין הקו השחור לבין הקו האדום העליון) שווה בערך ל-4 חודשי צריכה של המדינה. זאת כמות קטנה מאוד בקנה מידה עולמי, והיא לא מאפשרת לאגור מים ביעילות משנים גשומות לשנים יבשות, במיוחד באיזורינו, שסובל מתנודתיות בין-שנתית גדולה בכמות המשקעים. זאת הסיבה, שבפרק זמן קצר של שנים בודדות אנחנו עוברים מאופוריה ודיונים על אפשרות פתיחת סכר דגניה, לדיכדוך ודיבור על התקרבות לקו השחור.

20-25 סמ בחודש,נגיע ב1/1/25,ממש באזור הקו האדום..

אבל עצם העובדה שכמויות הגשם בתחנות ותיקות הפועלות כבר 90 שנה כמו קיבוץ דן, נמוכות מכל שנה אחרת, מצביעה על כך שזו שנה חריגה בסגר גודל של כמה מאות שנים לפחות

יוצא שהכמות השנה היא במרחק כ- 2.5 סטיות תקן מהממוצע. כל המדידות מעבר ל-2.5 סטיות תקן בצד אחד של הגרף הן בעלות הסתברות משותפת של כ- 1%, מה שאומר שעל פניו ההסתברות למדידה כזו היא פעם ב-100 שנה פלוס מינוס. כך שפורמלית זו לא מדידה של פעם באלף שנה, אבל אני נוטה להאמין שכמות כזו לא ירדה כמה מאות שנים

זה הכל שקרים ובלופים כדי להפחיד ולייצר מניפולציות מאחורי הקלעים.
הכנרת לא נפגעת גם אם היא יורדת לקו השחור.
ראה דוקו ״מי אמר שאין מים״ של צור שיזף . חנוך אני מבין שאתה מאוד נרגש מכותרות ופרסומים פה ביישומון