פורום מזג האוויר

כנס לאתר
בחר את התקופה הרצויה עבור הגרף
לחץ על הכפתור ליצירת הגרף

במספרים, אי אפשר ממש לדעת, צריך לחכות ולראות.

מבוסס על תחזית האתר כמובא בקישור הבא
לפי חשבון ששלג נערם לגובה פי 10 מגשם
https://www.weather2day.co.il/mount-hermon

חשוב לציין- אומנם 1 מ''מ גשם שווה 1 ס''מ שלג, אבל זה בתנאי שהמישקעים יורדים בצורת שלג נקי. בירידת שלג מעורב בגשם השלג פשוט לא נתפס אלא נמס מיד בהגיעו לקרקע, ואף בירידת שלג נקי לא תמיד השלג נתפס מיד, וגם כאשר הוא נתפס צריכה להיות טמפרטורת קרקע מספיק קרה בשביל שהוא יחזיק מעמד ולא יפשיר. כך שלצורך חישוב כמות שלג צפויה צריך לקחת בראש ובראשונה ירידה של שלג נקי וכן תנאי שטח המתאימים לתפיסתו והחזקתו במצב קפוא. כרגע לפי התחזית לא צפויה בחרמון כמות משקעים היסטרית אלא רק כמות של כמה עשרות מ''מ בודדים שבחלק מהזמן המשקעים יהיו בצורת גשם או גשם מעורב בשלג שהם כאמור לא יוצרים מצב של היצטברות של שלג. בימים שבהם צפויים תנאים לירידת שלג נקי לא צפויה בחרמון כמות גדולה של משקעים, כך שכנראה אומנם החרמון ילבש לבן, אבל לא לבן עמוק. (בשביל תמונות מדהימות זה כנראה יספיק). נקווה שהתחזית (כרגע) תשתנה לטובה ותהיה לנו הפתעה טובה גם בחלק הזה.

שנה שעברה היה מופיע גם ס"מ בודדים למרות שבפועל היה הרבה יותר,כמה וכמה פעמים

דהיינו כמות השלג החדש שעומדת להתווסף. כמובן שאם יש כבר שלג קיים מקודם אז אותו ''שלג חדש'' יתווסף על הכמות הקודמת. במקרה שלנו, כעת בפסגת החרמון יש עדיין שכבה דקה של מס' ס''מ, ובשאר החרמון אין עדיין שלג, כך שהכמות שאמורה להתווסף היא הכמות של השלג שתהיה בפועל.

ולא לוקחים בחשבון דברים כמו הרים קטנים וכו'

לא להאמין, תמיד קר שם יותר במציאות ויש שם יותר שלג.

גם כאשר יורד שלג זך ונקי ללא חשש גשם וכל התנאים שכתבת מתקיימים, כאשר יורדת שכבה עבה של שלג השלג למטה קצת נדחס בגלל משקל השלג שמעליו ולכן בכמויות גדולות צריך להפחית קצת מהיחס של אחד לעשר.

כך שבזמן הסמוך לירידת השלג הוא עדיין ''אוורירי'' (או ''שלג רך'' כפי שנהוג לכנותו), ורק כעבור זמן הוא נידחס.

אבל אם אתה מחפש לראות שלג בחרמון אז כנראה שלפי התחזיות הנוכחיות לטווח הבינוני (10 ימים) אז זה תאריך מועדף, כי בשבוע הבא צפויים ימים עם ''שלג נקי'' בחרמון עם טמפרטורה של מתחת לאפס. (לפי חלק מהמודלים).

אך כרגע לא זה המצב לפי התחזיות. רוב הכמות עתידה לרדת בצורת גשם או שלג מעורב בגשם, ורק מקצת הכמות בצורת שלג נקי.

שאלה שמסקרנת אותי ..

ענן סדן עשוי מחלקיקי קרח; החלקיקים הקפואים הללו נוצרים ברמות הגבוהות ביותר של סופות רעמים או ענני קומולונימבוס. הצורה הקרירה שרואים עם החלק העליון השטוח נובעת מעליית אוויר בסערות. האוויר מתרחב ומתפשט כשהאוויר פוגע בתחתית הסטרטוספירה

זה משהו אופייני לתקופה הזו? ולמה לא מדברים על זה בשום מקום..

ערב טוב זיהום אוויר יש מעט גם בנגב

הגשם שאולי צפוי היום גם אמור לשפר את איכות האוויר או שזה תלוי רק ברוחות?

דצמבר 1993 - זה הדצמבר שאליו התכוונתי שזכור לי חודש דצמבר חם מאוד ואנשים לבשו חולצה עם שרוול קצר ועדיין התלוננו כמה חם.

הגדול בין מקומות שונים בירושלים וכמה שהאזור המערבי של העיר יש הרבה יותר משקעים ,למשל אם נקח לצורך הענין את תחנת גבעת רם - ירושמיים שם הכמות נכון להיום רק 36 מ"מ 14 פחות מעין כרם מה גם שעין כרם זה מאד דרומי ויש אזורים גדולים במערב ירושלים שהם יותר צפוניים כמו רמות מטרסדורף והר נוף שהגיוני ששם זה עוד יותר ו במספרים האלו זה הבדל גדול !

כל תזוזה מזרחה של ק"מ או שניים כבר עושה הבדל גדול במשקעים

מתרחש על פני כ-15 ק"מ או פחות

רק זה פשוט מדהים לראות את השינויים הגדולים בעיר

יצאתי ממש מבולבל מהזיגזג של המודלים

כך שאתה יכול לראות עד כמה הם דומים

יש דמיון בין המודלים

מקצין למישור החוף הצפוני, לשאר הארץ התמתנות ניכרת
מה שאפשר לומר על חלון הזמן שהוקצב לנו- פספוס ענק עם הגשם היה נכנס בתנועה מערבית היינו יכולים לקבל בשבוע-שבועיים הללו יותר מ 200 מ”מ ברוב ערי המרכז והצפון.
מעדכוני המודלים האחרונים נראה שהרמה שהתמקמה באירופה תקרוס סביב ה-24 בדצמבר מה שיחזיר אותנו כנראה לתקופה יבשה יותר.

צריך לחכות 3-4 ימים לפני

כך שכדאי להתכונן בהתאם, אבל כמו שאמרו רק כמה ימים לפני נוכל לדעת בוודאות

קוסמו הנוכחי עם הרבה יותר גשם בשלישי בערב בעיקר מצפון לירושלים, אך גם בנגב.

או מברקים

אבל ניתן לאמר שהשנה הוא יתחיל ב-15/12

התחזית לנהריה

החורף בארץ נמשך ארבעה חודשים לערך, בין מחצית נובמבר למחצית מרץ. מישהו הנפיץ משהו לפני כמה שנים על התחלה ביום הקצר, ומשום מה זה נתפס. יתרה מזו, דצמבר ינואר פברואר הם חודשי החורף העיקריים.

זה סיפור אחר

ברורות שמתחלקות באופן שוויוני למדי מבחינת הזמן, ברוב אירופה ויפן לדוגמא. אצלנו יש עונת גשמים ועונה יבשה, כאשר מרכזי העונות הללו מוגדרים חורף וקיץ בהתאמה. מישהו בתקשורת המציא פעם שזו ההגדרה בארץ, וזה תפס.

זה מה שמוכר וידוע לא מהיום וגם לא מלפני כמה שנים אלא הרבה יותר. עם זאת, החורף לא מתחיל בתאריך מדוייק מבחינת התנאים אלא לפי ההגדרה - היום עם הכי פחות שעות אור, היום הקצר בשנה והוא מתרחש ב21 בדצמבר או לכל המאוחר 22 בדצמבר.

שיא ומינימום קרינת השמש לטמפרטורת היבשה. אחרת "שיא החורף" היה ביום הקצר ו"שיא הקיץ" ב-21 ביוני. אבל כנראה שאתה יודע הרבה יותר טוב, אז ברכות.

שונים מבחינת הגשם. בחוף עיקר הגשם בתחילת העונה: נובמבר דצמבר ינואר, וחצי פברואר. בהרים: דצמבר ינואר פברואר וחצי מרץ. במזרח ובדרום בסתיו ובעיקר באביב.

כמה שאלות מחובב,
1. נאמר פה לא פעם אחת, שקור מתקשה להיכנס אלינו כשהקרקע או טמפ הים גבוהה... במילים אחרות עמודת אוויר יציבה יותר, תקל על כניסה של אוויר קר... האם זה נכון? למה?
2. מצד שני, הייתי מצפה שאיפה שיש ים חם, יהיו יותר משקעים לא? יותר זרמי קונבנציה, יותר התאדות, ויצירת שקעים. האם יש קורלציה בין קיץ חם וטמפרטורת ים גבוהה, לחורף גשום אצלנו? או ההפך?
3. ממה שאני יודע, אוויר בטמפרטורה מסוימת ולחות מסוימת נכנס מהים, עובר ועולה לשדרת ההר, אמור להפוך ליותר קר, אחוז לחות יעלה כתוצאה מזה, ויהיה יותר גשום... בפועל זה מתבטא למשל בהרי הצפון, חרשים לעומת כרמיאל או רמת הגולן לעומת קרית שמונה ... אבל איכשהו זה לא מתבטא בירושלים... שלא מקבלת יותר משקעים מאשר מה שממערב לה ויותר נמוך... מה הסיבה? באופן כללי אפקט שדרת ההר לא מתבטא באופן חזק אצלנו מבחינת משקעים עונתיים...

2. ברמת העיקרון ים חום תורם יותר משקעים, אבל בחורף הוא מתקרר מהר, ויש פחות משמעות לטרמפטורה אליו הגיעה בקיץ. אלא אם כן יש שקעים וכו' שגורמים לפוטנציאל להתממש בתחילת חורף, לדוג' בחודש נובמבר שנה שעברה, היו כמה מערכות מאוד יפות שמבחינה סינופטית לא היו מאוד חזקות, אבל כולם סחטו את המירב, ומעל 100 ממ בדרך כלל.
מצד שני חורף 1992. האגדי טרמפטורת הים הגיעה לכ12 מעלות מה שלא מנע ממנה להיות חורף אגדי.
3. לגבי ירושלים, שים לב שבשפלה יש כבר ירידה בכמות המשקעים לעומת ירושלים, וגם תחנת המדידה של ירושלים די במרכז העיר, הממוצע של צובה קרית ענבים ועוד יישובים במבוא ירושלים גבוה בהרבה, ירושלים כבר אחרי מיצוי די רציני של האורוגרפיה.

1 - אם ההתקדמות של צברי אוויר לא היית תלויה בטמפרטורה של צברי האוויר בכיוון ההתקדמות אזי היה נוצר מצב של "מהלך אקראי". לא היה שוני בין כל כיוון התקדמות שהוא (מזניחים גורמים חיצוניים אחרים), ובעצם הסיכוי להדרמה או הצפנה של של גוש אוויר מסוים היה רנדומי לחלוטין. הגורמים החיצונים שהזנחו הם: טופוגרפיה, זרמים ימיים, מעברים יבשתיים וכדומה.
כמובן שבכל מקרה היה יתרון מבחינת ערכי הקור לאזורים הקרובים לקטבים כי שם "נוצר" האוויר הקר, ליתר דיוק האוויר החם מאבד את האנרגיה הקינטית שלו בשל המחסור בקרינת השמש. סטטיסטית הסיכוי של האוויר הקר להדרים ללא הגבלה היה עולה באופן דרסטי, למרות שהוא היה מתחמם עם ההדרמה במידה מסוימת. לאטמוספירה היית תצורה מאוד כאוטית. הבנו למה זה חייב להתקיים. עכשיו נסביר למה זה מתקיים.
אוויר קר הוא דחוס יותר. הצפיפות שלו גבוהה יותר ליחידת נפח. ההסבר דורש חשיבה תלת מימדית. צבר אוויר קר לא ידחה על ידי צבר אוויר חם כמו שאלקטרון אחד דוחה את השני לפי ציר מרחק המחבר בניהם. צבר האוויר הקר, בשל הצפיפות הגבוהה שלו, יצטרך להשתחל מתחת לאוויר החם ולהרים אותו כלפי מעלה. בניגוד לכך כאשר צבר אוויר קר "פוגש" צבר אוויר קר אחר המערכת היא הרבה יותר הומוגנית, והכניסה של האוויר הקר תהיה יותר רכה. הסנכרון יהיה יותר טוב. יש לך גם מעבר חום ספונטני מהגוף החם לקר. קשור להשקעת האנרגיה הנחוצה לתהליך והאם היא זמינה במערכת לפי הפרש הלחצים. אינטואיטיבית שקע עמוק יותר יצליח לחדור בצורה אגרסיבית יותר ולהזרים אוויר קר יותר.. זה כבר מתחבר עם 2.

2 - קשור ל1. יש לך אפקט מגביר ואפקט ניגודי שגורם לדעיכה במשקעים. האפקט המגביר הוא באמת כמו שציינת שהאוויר החם אוגר יותר מים. מכיוון שאוויר קר צפוף יותר הוא קשור ללחצים נמוכים עבור גובה שכבת אטמוספירה זהה. אם תסתכל בעדכון ערב (12Z) של גפס בזמן 0 אתה תראה שמערבית לאיסלנד יש לך שקע עמוק ואוויר קר (במפה של ה850 מ"ב) שעושה תנועה סביבו. לפי 1 אוויר קר ומה שמניע אוויר קר (שקעים) יתקשו להתערבב עם צברים בעלי סטיית טמפרטורה משמעותיות. הדוגמא ששילה נתן מנובמבר שעבר ממש מדגימה את זה. לפי תצורת הלחצים של אותו חודש לא הייתי מנחש שזהו חודש שובר שיאיים ללא הידע על גלי החום בחודשים לפני. טייפונים וכדומה הם מקרה פרטי ולוקאלי של מערכת לא יציבה וכאוטית. למזלנו הטבע מאוזן והמצב הלא יציב אנרגטית דועך במהירות ומתפזר.
סה"כ יש לך רווח והפסד, ואני לא חושב שסטיית טמפרטורת הים בישראל, שנדיר שהיא עולה על 3 מעלות צלסיוס, יותר דומיננטית ממיקום נכון של שקעים ורמות שמושפעים מטמפרטורת הים של האוקיינוסים השונים שמתפרסים לרחבי מאות קילומטרים.

3 - האפקט דועך.

נעים וטוב להחכים כאן ממאגרי הידע העמוסים במקצועיות הנהדרת והמושקעת הזו !!שאפו ותודה!

שמע, מכל פיסקה שלך לומדים משהו חדש....או מחדדים ידע קיים לרמה עמוקה יותר.....שמחים מאד
שאתה בפורום.....יהיה נחמד אם תוסיף כמה מילים על הרקע שלך ומקורות הידע.....מקצועי? או אוטודידקטי?
בכל מקרה, אחרי כל תשובה שלך אני מסתובב 10 דקות עם חיוך על הפרצוף....אז שוב תודה

הבחור מפגין ידע ברמה אחרת

מעריך המחמאות, אבל אין צורך יותר. יש הרבה חברים בפורום ובקהילה בכלל שמשקיעים לא פחות. לא רוצה להתנשא מעליהם.

יש לי רקע במקצוע הכי קרוב למטאורולוגיה, פיזיקה ויחד עם זאת מתמטיקה. אני חושב שהשימוש במונח "מהלך אקראי" די הסגיר אותי. אף על פי כן, אני מעדיף את הגישה המתמטית-סטטיסטית כי אני מרגיש שהיא יותר מבוססת, אמינה, ויכולה להניב מסקנות לא טריוויאליות (מסקנות שלא נובעות מההרצות של המודלים).

ספציפית את הידע שלי במטאורולוגיה קיבלתי מהקהילות הישראליות, ורק בשנים האחרונות עברתי לקרוא בפורומים מחו"ל כגון הפורום הבריטי netweather.

לא בא לי להפסיק לשאול כדי שלא תפסיק לענות...
אבל אני אתאפק... בינתיים.

שאר הגשם של המערכת ירד בעיקר בים

עשירית מהכמות השנתית באופן מקומי באזור באר שבע.

מפות מעודכנות, אנסמבלים של אי סי וגפ"ס, מפת משקעים מעודכנת של חמישה מודלים ל 90 או 96 ש' קדימה, ועוד מפה יחידה של מודל WRF-4K רזולוציה גבוהה ל 48 ש' קדימה.

המודל מאותת על מערכת לקראת 18-20 לחודש, מערכת קרה עם רכס רום חזק ויציב במערב אירופה, לגבי הרכס יש הסכמה מוחלטת בין המודלים. לגבי האפיק הקר, מיקומו והשפעתו על איזורינו - אין הסכמה. מפאת הטווח העדכון הזה יכול להימחק לגמרי בריצת המודל הבאה. מצורפת המפה המעודכנת

בתצורה הנוכחית, לא מן הנמנע שנקבל שקע רום שיתנתק מהאפיק המרכזי.

ניתן לקבל את העדכונים גם כאן:
https://t.me/weather2day

שלום לכולם,

כבר הרבה זמן מזג האוויר באיזורנו מזמן לנו זיהום אוויר גבוהה שלא נעלם גם עם מערכת הגשמים האחרונה.

למישהו יש מידע על תחזית בנושא?

תודה מראש!

היום היה יום יחסית יפה. בצהריים קצת היה יבש יותר אבל לא נצפה אובך רציני לבנתיים.

בנתיים המגמה טוב אבל זה גפס הוא תמיד מגזים אצלנו

GFS אוהב להגזים לטובה ולרעה והוא לא מדוייק והחלטי בעליל, תסתכלו על Cosmo במקום.

היה צפוי לא הגיוני אירופה רכס שבועיים פלוס לא הגיוני ופה מעל 300 מילמטר לא הגיוני כלל.הזדמנות הקצנות תוך יומים