פורום מזג האוויר

סיכום חודש ינואר 2023 ע"פ רהאנליזות NCEP קווי אורך ורוחב –
35 – 32.5 – (צפון הארץ).


הממוצע בגובה 2 מטר מעל הקרקע בחודש ינואר ביחס ל 75 השנים האחרונות הסתיים כ – חם מהרגיל במידה רבה ב – 1.5 מ"צ מעל לממוצע( וזהו הממוצע ה- 9 הגבוה ביותר מתחילת המדידות מ 1948) . במפלס 850 מ"ב ( גובה ממוצע 1500 מטר מעל הקרקע) חודש ינואר הסתיים כ - חם מהרגיל ב - 1.3 מ"צ מעל לממוצע(וזהו הממוצע ה- 17 הגבוה ביותר מתחילת המדידות מ - 1948 ). במפלס 700 מ"ב (גובה ממוצע 3000 מטר מעל הקרקע) חודש ינואר הסתיים כ – חם מהרגיל, ב – 0.9 מ"צ מעל לממוצע(וזהו הממוצע ה- 21 הגבוה ביותר מתחילת המדידות מ - 1948 ) . במפלס 500 מ"ב ( גובה ממוצע 5500 מטר מעל הקרקע ) חודש ינואר הסתיים כ – חם מהרגיל, ב – 0.5 מ"צ מעל לממוצע(וזהו הממוצע ה-27 הגבוה ביותר מתחילת המדידות מ - 1948 ).

הממוצע בגובה 2 מטר מעל הקרקע בחודש ינואר ביחס ל 40 השנים האחרונות הסתיים כ - חם מהרגיל במידה רבה, ב – 1.5 מ"צ מעל לממוצע. ( וביחס ל – 40 השנים האחרונות זהו הממוצע ה- 4 הגבוה ביותר מתחילת המדידות מ 1948) במפלס 850 מ"ב ( גובה ממוצע 1500 מטר מעל הקרקע) חודש ינואר הסתיים כ - חם מהרגיל ב - 1.2 מ"צ מעל לממוצע. ( וביחס ל – 40 השנים האחרונות זהו הממוצע ה- 11 הגבוה ביותר מתחילת המדידות מ 1948) . במפלס 700 מ"ב (גובה ממוצע 3000 מטר מעל הקרקע) חודש ינואר הסתיים כ – חם מהרגיל ב – 0.6 מ"צ מעל לממוצע. במפלס 500 מ"ב ( גובה ממוצע 5500 מטר מעל הקרקע ) חודש ינואר הסתיים כ – חם מהרגיל ב – 0.3 מ"צ מעל לממוצע.

הממוצע בגובה 2 מטר מעל הקרקע בחודש ינואר ביחס ל 20 השנים האחרונות הסתיים כ – חם מהרגיל, ב – 1.2 מ"צ מעל לממוצע .( וביחס ל – 20 השנים האחרונות זהו הממוצע ה- 1 הגבוה ביותר מתחילת המדידות מ 1948) . במפלס 850 מ"ב ( גובה ממוצע 1500 מטר מעל הקרקע) חודש ינואר הסתיים כ - חם מהרגיל ב - 0.9 מ"צ מעל לממוצע. ( וביחס ל – 20 השנים האחרונות זהו הממוצע ה- 5 הגבוה ביותר מתחילת המדידות מ 1948). במפלס 700 מ"ב (גובה ממוצע 3000 מטר מעל הקרקע) חודש ינואר הסתיים כ – חם מהרגיל, ב – 0.4 מ"צ מעל לממוצע. במפלס 500 מ"ב ( גובה ממוצע 5500 מטר מעל הקרקע ) חודש ינואר הסתיים כ – חם מהרגיל במעט ב –0.1 מ"צ מעל לממוצע.

הממוצע בגובה 2 מטר מעל הקרקע בחודש ינואר ביחס ל 10 השנים האחרונות הסתיים כ - חם מהרגיל, ב – 1.4 מ"צ מעל לממוצע. ( וביחס ל – 10 השנים האחרונות זהו הממוצע ה- 1 הגבוה ביותר מתחילת המדידות מ 1948) במפלס 850 מ"ב ( גובה ממוצע 1500 מטר מעל הקרקע) חודש ינואר הסתיים כ - חם מהרגיל ב - 1.3 מ"צ מעל לממוצע. ( וביחס ל – 10 השנים האחרונות זהו הממוצע ה- 3 הגבוה ביותר מתחילת המדידות מ 1948) . במפלס 700 מ"ב (גובה ממוצע 3000 מטר מעל הקרקע) חודש ינואר הסתיים כ – חם מהרגיל ב – 0.5 מ"צ מעל לממוצע. במפלס 500 מ"ב ( גובה ממוצע 5500 מטר מעל הקרקע ) חודש ינואר הסתיים כ – חם מהרגיל במעט, ב – 0.1 מ"צ מעל לממוצע.

#########################################################

להלן נתוני השיא לפי מפלסים ומשתנים ביחס ל 74 השנים האחרונות לחודש ינואר 2023 :


ממוצע הטמפ' ( 19.7- מ"צ )במפלס 500 מ"ב(ממוצע גובה מעל פני הקרקע 5500 מטר) הייתה הטמפ' ה - 27 (בצפון הארץ)הגבוהה ביותר מאז תחילת המדידות ב 1948.ממוצע הטמפ' היה גבוה ב – ( 0.5 מ"צ ) מעל לממוצע הרב חודשי.

ממוצע הטמפ' (2.6- מ"צ )במפלס 700 מ"ב(ממוצע גובה מעל פני הקרקע 3000 מטר) הייתה הטמפ' ה - 21 (בצפון הארץ) הגבוהה ביותר מאז תחילת המדידות ב 1948.ממוצע הטמפ' היה גבוה ב – ( 0.9 מ"צ ) מעל לממוצע הרב חודשי.
.

ממוצע הטמפ' (5.7 מ"צ )במפלס 850 מ"ב(ממוצע גובה מעל פני הקרקע 1500 מטר) הייתה הטמפ' ה – 17(בצפון הארץ) הגבוהה ביותר מאז תחילת המדידות ב 1948.ממוצע הטמפ' היה גבוה ב – ( 1.3 מ"צ ) מעל לממוצע הרב חודשי.

ממוצע הטמפ' ( 14.2 מ"צ )בגובה 2 מטר מעל הקרקע הייתה הטמפ' ה - 9 (בצפון הארץ) הגבוהה ביותר מאז תחילת המדידות ב 1948.ממוצע הטמפ' היה גבוה ב – ( 1.5 מ"צ ) מעל לממוצע הרב חודשי.

ממוצע גובה מפלס 500 מ"ב ( 5658.2 מטר)היה הגובה ה - 14 (בצפון הארץ)הגבוה ביותר מאז תחילת המדידות ב 1948.ממוצע הגובה היה גבוה ב – ( 31.3 מטר ) מעל לממוצע הרב חודשי.

ממוצע גובה מפלס 700 מ"ב ( 3073.4 מטר)היה הגובה ה – 10 (בצפון הארץ)הגבוה ביותר מאז תחילת המדידות ב 1948.ממוצע הגובה היה גבוה ב – ( 24 מטר ) מעל לממוצע הרב חודשי.

ממוצע גובה מפלס 850 מ"ב ( 1510.3 מטר)היה הגובה ה – 8 (בצפון הארץ) הגבוה ביותר מאז תחילת המדידות ב 1948.ממוצע הגובה היה גבוה ב – ( 17.5 מטר ) מעל לממוצע הרב חודשי.

ממוצע הלחץ הברומטרי בגובה פני הים ( 1018.5 מ"ב) היה הלחץ הברומטרי ה - 21 (בצפון הארץ)הגבוה ביותר מאז תחילת המדידות ב 1948.ממוצע הלחץ הברומטרי היה גבוה ב – ( 1 מ"ב ) מעל לממוצע הרב חודשי.

ממוצע עובי השכבה בין מפלס 1000 מ"ב למפלס 500 מ"ב ( 5498.9 מטר)היה העובי שכבה ה – 21 (בצפון הארץ) הגבוה ביותר מאז תחילת המדידות ב 1948.ממוצע העובי שכבה היה גבוה ב – ( 17 מטר ) מעל לממוצע הרב חודשי.( מחושב ע"י גובה 500 מ"ב מינוס גובה 1000 מ"ב ).

ערב טוב לכולם!
בהמשך לפוסט הקודם למי שפספס: https://www.weather2day.co.il/forum/?p=440081

כפי שהובטח, השדרוג כולל בתוכו צפייה במצב המשקעים לפרקי זמן שונים - שבוע ולפי חודש, כך תוכלו לעקוב אחר מצב המשקעים עד כה בפילוח נוח יותר.

השדרוג החדש זמין כרגע למשתמשי פרימיום שיכולים כבר עכשיו להיכנס למפת המכם על גוגל ולגשת למפות החום/סיכום המשקעים.

מדגישים, בשלב הזה אין גישה מהאפליקציה.
אהבתם? רוצים להשתמש במפות החום ועוד? מוזמנים להצטרף:
https://www.weather2day.co.il/premium

למשתמשים הקיימים:
נכנסים לסיכום המשקעים בתפריט ובוחרים - *גשם לפי חודש*

גג של בניין

בלי רעמים ישירים כלום רק גשם חזק ורגיל פשוט רוע מכל החוף מרכז נתניה לא סופות רעמים וברד הכי נמוך במערכת

האם ניתן לצפות בשדונים כאלה מהקרקע בישראל?

בגובה עשרות ק"מ, פירושו שיש צורך בטלסקופ רציני לצפות מעל לסופה המרוחקת עשרות ק"מ

אבל, וזה אבל גדול, הוא אמר שרק המצלמה מצליחה לתפוס אותם כי הם כל כך מהירים

בטח גם לא עם טלסקופ רגיל

אז בטח עם אמר"ל מגביר אור כוכבים שמחובר למשקפת עם זום ניתן לראות אותם , צריך לכוון לפיסגת הענן ולחכות לברק חזק במיוחד ובעיקר להרבה מזל , בהצלחה .

בשנים האחרונות אני שם לב שבכל עונה, קיץ חורף סתיו אביב נמצא מקום מסויים שתמיד יש בו ענן ספציפי שיושב על אזור מסויים (ככל הנראה קומולוס) והוא נמצא כצפון מזרחית ממני השאלה שלי ממה זה נובע?
אני רואה את הענן גם בקיץ בצורת קומולוס מפותח ומתי שהשמיים בהירים הענן תמיד נראה לעין בכל עונה אפשרית ,הענן עצמו נראה כאילו הוא לוקח אדים שמתעבים וניתן לשים לב לכך להתעבות בתמונה בחלקו התחתו של הענן אבל למה דווקא המיקום הספציפי הזה ואת אותו הענן? אשמח לתשובה ברורה

הרבה פעמים מעל ערובות חדרה יש ענן דומה

בהתאם למקום המגורים שלך וכיוון הענן שתיארת, מדובר באדים שמתעבים מטורבינות הגז של תחנת הכוח "צפית". אם תעלה על כביש 6 לכיוון צפון ממחלף קרית גת לשורק תוכל לראות שה"ענן" הזה נמצא בדיוק מעל תחנת הכוח.

זה נשמע הגיוני כי פעם אחת בעת נסיעתי בכביש 6 לכיוון צפון נתקלתי באותו ענן ושמתי לב שהוא באמת מעל תחנת הכוח צפית.

בוקר טוב! בימים האחרונים אנחנו מקבלים פיצוי אדיר לחורף המקרטע ועושה רושם שזה לא יגמר בקרוב.

כדי לפתוח את העדכון עם חיוך, רמת הגולן הבוקר:


כבר בעדכון הבוקר של המודלים אנחנו רואים סימנים להמשך הפעילות החורפית באיזורינו בסופ"ש וגם בשבוע הבא. במידה והצפי הזה יתממש אנחנו נהיה עם פתיחת פברואר חלומית.

כדי שתוכלו לעקוב ולהתעדכן אחרי כל הטוב הזה, אנו כאן עובדים על שדרוגים נוספים שיעלו בימים הקרובים, בין היתר גם במפות החום החדשות באתר, דברים שפשוט אי אפשר בלעדיהם, שווה לחכות.

אנחנו עדיין במהלך חורפי על מלא, תחזית מלאה מתעדכנת ברגעים אלו באתר וטאצ' אפ שלנו יגיע במהלך הסופ"ש.

https://t.me/weather2day
https://www.facebook.com/groups/866844827419293
https://www.facebook.com/weather2day
https://www.instagram.com/weather2day_il/

לדעתי, כן נקבל את המצופה. ההבדל בין המודלים הוא באולגריתם לניתוח המצב הנוכחי. האירופאי והגרמני שיותר קרובים זה לזה מביאים תרחישים מושלגים. לכל מודל יש את נקודת החולשה שלו. הקנדי מקצין, הגרמני מנוון ונותן ערכים מתונים, וגפס יש לו נטיות לחבר אפיקים עם המערב. אני אומר לכם את זה מניסיון. בנוסף, למודלים יש את נטייה להמעיט בטמפרטורה ב500 מ"ב עד רגע האמת במקרה שיש סנכרון טוב בין הקרקע ושכבת ה850 מ"ב. החשש שלי הוא מהמודל הבריטי, המודל השני הכי מדויק בשכלול כלל הפרמטרים. אחרת, במצב שהבריטי היה כמו הגרמני/קנדי/איסי, הייתי זורק את גפס לפח.

יש לי חשש נוסף. ההרצה המבצעית של איסי משמעותית קרה משאר ההרצות. מצרף תמונה עם חץ אדם להרצה המבצעית שצבועה בירוק בוהק. זוהי טמפרטורת הקרקע, ישנן הרצות שה850 מ"ב יותר קר, לכן סביר להניח שההרצה המבצעית של איסי הבוקר היא המסונכרנת ביותר.

בכל אופן, במקרה שנקבל מערכת חזקה בשבוע הבא סיכוי לא רע בכלל שפברואר הזה יתחרה על התואר "הפברואר הגשום ביותר", יותר ריאלי טופ 5 כי 1992 ו2003 ממש קשוחים. אם ה31 לינואר היה נדחה ביום אז בכלל היינו במשחק. החודש הנוכחי יכול להסתיים גם כקר במיוחד, ולהתחרות על התואר "הפברואר הקר ביותר". אם כי שם יש את פברואר 1959 שהסתיים עם ממוצע של איזה 6 מעלות בירושלים.

מכיוון שזה גוף רשמי אני מרגיש לנכון לפרסם את זה.

הם כבר צפו בעדכון צהריים של גפס.

הלוואי ותיפול כאן מערכת מושלגת/מושלמת.....מי יודע בתפילה ובתקווה אמן!

תעדכן אותנו בערב..
הניתוח שלך ברור ומסודר כרגיל...

מאוד את מחר בערב לילה ועד שבת ערב וראשון סוער עד שני ערב מלא גשם וחגיגה.

אני רק שאלה. באפליקציה לנייד היתה בעמוד הבית תמונה נהדרת של ברקים שמישהו שאני מכיר היטב צילם ;-) והיא נעלמה. מתי מחזירים אותה?

העמודה השמאלית

הגרמני פחות טוב מהבוקר ונותן לנו ממרח של קור.

הבריטי הכי דרומי והכי מזרחי בפער לעומת הגרמני וגפס.

אני חושב שסה"כ סביר שנקבל איזושהי נטייה מערבית, אבל גם בזה יש יתרונות. קור יותר ממושך, מערכת יותר ממושכת, אופציה לגל שני וירידת גרעין קור חדש כמו שהיה אצל הקנדי בבוקר ואצל הקונטרול של גפס בצהריים.

נקווה שיוחזר כל החסר שהיה לנו בדצמבר וינואר
מה שנקרא "חורף מאוחר"..... קצת יבלבל כנראה את הטבע ובעלי החיים אבל .. זה מה יש

1. אם הטמפרטורה במפלס 850mb היא 1- לדוגמא, האם זה אומר שבחרמון בגובה 1500 הטמפרטורה היא 1- או שבקרקע הטפרטורה מושפעת ממשהו אחר?

2. האם יכול לרדת שלג במקרה שהטמפרטורה במפלס 850 היא מספיק קרה למרות שבגובה הטמפרטורות לא מספיקות. (בעצם, למה צריך את הסנכרון בין השכבות?)

שאלה אחת היא איזה תנאים יאפשרו לעננות מתאימה להתפתח, ובעצם לגבישים של השלג להווצר בתוך העננים, ושאלה שניה היא אם הקרקע, וגם כל התווך באמצע, מספיק קרה והשלג לא יימס בדרך, גם אם יווצר. יש אפילו מקרים שהשלג מגיע ממש עד הקרקע, אבל לא נתפס כי היא חמה מדי

כמו שהם מדרגים את הלחץ, הרי כל 1000 מטר מעל פני הים זה שקול 100 מ"ב בערך, ולכן בירושלים היית אמור לראות במפות ערכים בין 910-930 כל הזמן. למשל, בהימליה יש אזורים נרחבים מעל ה1500 מטר ובכל זאת יש לך מפות לטמפרטורה בשכבה זו.

בישראל כמעט תמיד שיורד שלג זה לא בגלל שיש את התנאים לשלג בשכבות אוויר הנמוכות, אלא בשל עננות מפותחת וזרימות אנכיות שמורידות את הטמפרטורה לאפס. למען האמת, חוץ מצפון הרמה באירועי שלג משמעותיים, ובחרמון בשיא החורף, כמעט אף פעם אין נתונים תרמיים ל0 מעלות בקרקע.

צריך סנכרון מסוים בין השכבות, בעיקר בשביל משקעים. בחור פה הציע הפרש של 24 מעלות בין הטמפרטורה ב500 מ"ב ל850 מ"ב .נשמע סביר, והנחה טובה סה"כ. מכיוון שבישראל כמעט ואף פעם אין מינוס 5 ומטה ב850, הייתי אומר שכל עוד אנחנו מתחת ל28-29 אז התפקיד של הטמפרטורה ב500 מ"ב פחות מאוד יחסית לשכבות הנמוכות. לרוב שיש סנכרון בין ה500 ל850 יש סנכרון בעובי השכבה הקרקע ושאר הפרמטרים. נדיר מאוד שאין.

שבוע הבא בהינתן עננות מפותחת?

בקשר לירושלים אני יותר בונה על שלג אם יהיה גל שני כזה או אחר. משהו דומה למה שאיסי מרמז ב144 שעות.

מה שכל המודלים מראים הערב, זה רצף ימי קור נהדר.

בנוגע לטמפרטורה, לא הבנתי את התשובה, אולי אני יחדד את השאלה:
הטמפרטורה במפלס מסויים מציינת את הקור באותו גובה, אבל מה קורה בטמפרטורה בגובה הקרקע(2 מטר), האם היא נגזרת של הטמפרטורה של המפלס למעלה או שבקרקע יש אפקט אחר שמשפיע על הטמפרטורה?

אנגלית

אפשר לתלות על הקיר..

שיש גלים המד שם לא מדייק

ע"פ הנתונים הרשמיים.
להזכירכם, השיא השלילי שממנו מתחילה העלייה בחורף זה הוא 210.56- = 1.76 מטר מתחת לקו אדום עליון,
המפלס עמד כך במשך שבוע ב6-13 בינואר.
כעת המפלס עומד על 210.475-
ס"ה עלה המפלס בחורף זה ב8.5 ס"מ.

יומי - kineret.org.il

שעתי - floods.online

תגדיל עוד ועוד עד שתראה מספר באמצע הכנרת. תלחץ עליו ותבחר גרפים

חנוך החשוב, במזג האוויר הזה יש גלים בכינרת ולכן התנודות במדיד

עקבתי אחרי העננות במכ"ם, פעמים רבות רכבת מפותחת יוצאת מהתחנה היכן שהוא בים, ומחזיקה מעמד עד העליות לירושלים.
לרוב, בהגיעה לירושלים הגשם מתמסמס ומתפוגג
ובנוסף, רוב הגשם שיורד כאן הוא גשם דק, גם אם בעוצמה

מה ההסבר לכך?

מזיעים מרוב פחד - לכן נגשם מתמסמס .

העננים שמגיעים לירושלים עוברים "סחיטה" עקב הירידה בטמפרטורה במהלך הטיפוס במעלה ההרים, וה"סחיטה" באה לידי ביטוי בגשם דק וממושך. לאחר מכן כאשר הם עוברים את גב ההר ומתחילים לרדת במורד לכיוון מדבר יהודה הם מתפוגגים- גם עקב ההתחממות במהלך הירידה, וגם עקב ה"סחיטה" שהם עברו במהלך הטיפוס לגב ההר.
במידה וירושלים היתה ממוקמת ליד הים כמו הכרמל, אז היינו מקבלים גשם בעוצמה חזקה מאוד עקב השילוב של עננים רוויי מים והתקררות עקב הטיפוס לגובה. אבל מכיון שירושלים רחוקה מהים והעננים מאבדים חלק גדול מהלחות שלהם בדרך בצורת גשם שיורד מהם, לכן הם מגיעים לירושלים עם הרבה פחות לחות, ורק ההתקררות שנובעת מחמת הגובה גורמת להם ''לסחוט'' את הלחות שעדיין נשארה בהם, וזה כאמור בא לידי ביטוי בגשם דק וממושך.

בחורף מגיעים עננים מהים לירושלים, בד"כ מקו אשקלון אשדוד תל אביב, וממטירים. הגשם פחות מפתיע בעוצמות ונפסק כמו שקורה בחוף ובשפלה, אלא יורד לרוב בהרי המרכז בעוצמה בינונית או כגשם בינוני עד כבד, אבל באופן רציף יותר.
גשם כבד יותר יורד בירושלים בהתפתחות שבעונות מעבר אז מופעים גם ברקים ורעמים.
בחורף ברקים ורעמים מצויים פחות בירושלים מבחוף ושפלה שם מצוי אינדקס תלוי לחות . בעיתות סערה ישנם סופות רעמים בודדות.
ראוי לציין שהמכם לא קורא נכון את העננים מעל ירושלים ושדרת ההר המרכזי, בעוד העננים נמוכים נסחטים בשטף על העיר. הרבה פעמים במכם זה נראה שאין כלום והכל התפרק אבל בפועל הכל ממשיך בשטף.

רוח הסעה איטית שגורמת לעננים להתפרק על שדרת ההר

באמת יש 2 חלקים
אם אנחנו מדברים על המכ"ם, אז:
1. אין עננות בצבע שהוא יותר מכחול, כמעט בכלל. תסתכלו אחורה במכ"ם ותראו שגם עננות ססגונית מכחילה בעליות ירושלים.
2. עננות מתפוגגת לחלוטין בעליות לירושלים.
אני מניח שבתשובה ל2. זה האינברסיה שציין אבי. וכתשובה ל1. זה מה שציינו ז'ק ודובי.
נכון?

מה שגורם לעוצמות גשם וסופות ברקים. מצד שני הגשם שם פחות רציף ביחס לירושלים, מה שנותן יתרון לירושלים.
חשוב לציין שגם לירושלים מגיעים לעיתים ענני סערה כבדים הממטירים גשם עז. כמו כן הרוח החזקה יוצרת פעמים רבות מטחי ברד.
האם נזכה לשלג שבוע הבא? לא מופקע בכלל...

אבל בהחלט יש מקום לאופטימיות ,בדגש על אוטימיות זהירה לגבי החודש הקרוב שאולי נקבל כאן איזה מנה נפלאה בעזרת ד'

בארץ יש כמה אזורי אקלים שמושפעים מהמבנה הגאוגרפי, בדרך כלל הגשם נעצר בהרי ירושלים כפי שהסבירו כאן.
ולכן החלק הדרומי מהרי ירושלים ירידת משקעים יחסית קטנה במהלך החורף.