פורום מזג האוויר

אני שואל מבחינת פגיעות ברק. כמה הסכנה ממשית, האם כדאי בגלל זה להימנע מיציאה לשטח? והאם יש דרך לזהות את סופת הברקים לפני שהיא מגיעה?

זה בערך 1:100000000... יש המון מרכיבים משתנים ... כדי להגיע למקדם סבירות גבוהה .. צריכים מספר תרחישים להתחבר:
1.. המצאות בתוך סערת ברקים
2. טמפרטורות ומערכת שתאפשר התפרקות הברקים לקרקע (ולא התפרקות באוויר)
3. המצאות בשטח פתוח לגמרי
..... בעולם , נפגעים בשנה כמה עשרות אנשים ... חלק מסוים מהם שורד באופן מופלא את פגיעת הברק.. עקב הצטברות של מספר גורמי בידוד וניטרול.. מסופר גם על פקח בפרק הלאומי בארה"ב "ששנדוה" - רוי קליבלנד.. שנפגע 7 פעמים ממכת ברק ושרד..

סיכוי אפסי

בכל מקרה אם אתה שומע רעמים חזקים ורואה ברקים שמתקרבים אליך עדיף להיכנס למקום מוגן


אבל בארץ זה נדיר

בישראל יש 1/40 מאוכלוסיית ארה"ב כך שפירושו שכל שנתיים אמור מישהו למות מפגיעת ברק. עם זאת ב-10 השנים האחרונות זכורים לי רק שני מקרים. בכל מקרה ההסתברות נמוכה מאוד

כאשר אתה בשטח פתוח ומניף מוט מתכת באוויר, יש סיכוי טוב שיכה בך ברק. אם אתה בשטח פתוח בזמן סופת ברקים עדיף לשכב על הקרקע. כך אינך בולט ולא תמשוך אליך ברקים.

הטרופית שידועה בהרבה סופות ברקים

לכרוע על הרגליים צמודות ולהתכופף ככל האפשר. כשברק פוגע קרוב, למשל בעץ או עמוד, המתח החשמלי משתפט מסביב כשיש הפרש של אלפי וולטים לכל מטר. עם שוכבים והברק פוגע מקדימה או מאחור נוצר הפרש בין הרגליים לראש. כלומר להיות עם רגליים צמודות על הקרקע. גם לא לנגוע אחד בשני אם יש עוד אנשים. היו מקרים שעדר כבשים נהרג כולו מפגיעת ברק, הנטייה שלהם להיות צמודים גרם לכך.

כשהיא רחוקה שומעים רעמים עמומים וככל שהיא מתקרבת הרעמים מתחזקים （ואם מספיק חשוך כדי לראות את הברקים גם אפשר לחשב במדוייק את המרחק ממך לפי הזמן שעובר מראית הברק ועד שמיעת הרעם. ככל שהזמן מתקצר הברק קרוב יותר）
טעות נפוצה במקרה כזה היא להסתתר מתחת לעץ （כי לברקים ולרעמים מתלווה גשם אז אנשים מחפשים מסתור מהגשם）העץ בעיקר אם הוא בודד בשטח מושך אליו את הברק כי הוא האובייקט הגבוה בשטח. יש ביוטיוב המון סרטונים של פגיעת ברק בעץ.
בכל מקרה כפי שכבר אמרו הסיכון קטן יחסית （למרות שרק לפני חודש נהרג גבר בשרון מפגיעת ברק）בארץ הסיכון העיקרי הוא שטפונות בזק ומהם מתו בארץ הרבה יותר אנשים מאשר מפגיעת ברקים

אומנם מצלמה ישנה ולא המספיק FPS אבל עדיין קלטו אותו על פריים אחד

כי ככה אני רואה בתחזית סופות רעמים, שלרוב זה במישור החוף בלבד

נראה שהאגן שלהם רטוב כרגע

הירדן הגביר קצב במקצת אבל עדיין עלוב מאוד

פלטפורמת מזג האוויר הגדולה בישראל גאה להשיק את סיכום המשקעים העונתיים על גבי מפות חום ברזולוציה מדהימה!

מפות החום שאתם הולכים להיחשף אליהם באתר הם תוצר של אלגוריתם ייחודי, פרי פיתוח צוות המומחים שלנו שהשקיע לילות כימים על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר, ללא תחרות וללא פשרות.

מפות החום החדשות יאפשרו לכם לקבל תמונת מצב משקעים עדכנית, כלל ארצית ממאות תחנות הפרוסות בשטח בתצוגה רבגונית!

מפות החום כוללות (הצצה בתמונה המצורפת):
● צפייה במצב המשקעים בכל זמן נתון ולפרקי זמן נבחרים (למשל יומי, חודשי, עונתי וכו')
● עדכון כל 5 דקות
● דיוק מירבי, רק תחנות ומדידות שעוברות סינון קפדני נכללות בהרצה

מה בתוכנית?
פרקי זמן נוספים לבחירה (חודשים/שנים) - יעלה בקרוב.

הפיתוח החדש זמין כרגע למשתמשי פרימיום שיכולים כבר עכשיו להיכנס למפת המכם על גוגל ולגשת למפות החום/סיכום המשקעים. בשלב הזה אין גישה מהאפליקציה.


אהבתם? מוזמנים לתמוך בפעילותינו באמצעות רכישת מנוי פרימיום וגם לקבל גישה לתכנים בלעדיים כמו זה ועוד:
https://www.weather2day.co.il/premium

לא מוצא באתר

דבר מושל

ראיתי בודדות

אהבתי במיוחד במיוחד את התמונה העליונה.
אבל...כולן יפות.

ממש עכשיו כאן למרגלות הגלבוע...

2 מכוניות ביער שוקדה וזהו זה

ומה עם גשם? לא ירד?

מכיוון שלא כולם מומחי מזג אוויר כמו האלופים פה אני אשמח לדעת גם בשבילי וגם בשבילם מה הטמפרטורה הדרושה בכל אחת משלושת השכבות של המפות רום 500, 700, 850 על מנת לקבל תנאים לשלג
אשמח לקבל מה המינימום ומה האופטימלי,
כמו כן אם הלחץ באותה שכבה גם משנה בעבור שלג אשמח לדעת הנתונים אודותיו.

צריך 28- ב500, 7- ב700 ו2- ב850 מיליבר. וכמובן משקעים
מן הסתם, ככל שאתה עולה בגובה הערכים יכולים להיות גבוהים יותר וככל שאתה יורד בגובה- נמוכים יותר

צריך לפחות מינוס 12 בשכבה 700 ועדיף מינוס,13-14 בשביל שלג כבד.
בנוסף לשכבה 500 אין כמעט השפעה על רום השלג אלא רק על עוצמתו.
כבר ירד שלג בירושלים כשהטמפרטורה ב-500 היתה רק מינוס 24-25
טמפרטורה נמוכה בשכבת ה-500 מאפשרת התפתחות העננים לגובה והיווצרות ענני סערה. כתוצאה מכך יורדים יותר משקעים ואם הטמפרטורה ב－700 ו－850 מתאימה זה אומר שלג יותר כבד

כמו כן כמה אפשר להעלות כשהגובה עולה וכמה צריך להוריד במקום נמוך יותר נגיד על פי מאה מטרים לכל כיוון

יש עוד תנאים מעבר לטמפרטורה במפלסים השונים כמו עובי השכבה והמרחק מהים.
לא זוכר הכל בעל פה.

850 מ"ב-1450 מטר
3- ומטה בחרמון שלג כבד
2- בחרמון שלג בינוני
1- בחרמון שלג קל
500 מ"ב 5600 מטר
27.5- שלג קל מגובה 800 מטר
29- שלג מגובה 400
31.5- שלג באזור החוף

לפחות
מינוס 7-8 בשכבת 850מ"ב
מינוס 18-19 בשכבת 700מ"ב
מינוס 32-33 בשכבת 500מ"ב

הנתונים שהבאת הם הנתונים של פברואר 1950, אך בפברואר 1950 נמדדו מינוס 1.9 מעלות בתחנת רידינג בתל אביב. מינוס 1.9 מעלות זה מה שירושמיים מדדו בינואר 2015. זאת אומרת, אם ינואר 2015 זו ההגדרה המינימלית שלך לאירוע שלג בירושלים אזי פברואר 1950 הוא ההגדרה המינימלית לשלג בחוף.

ההגדרה האמיתית לשלג בחוף היא כ2.5 מעלות מעל פברואר 1950, וגם זה להיערמות מינימלית.

בפברואר 1992 מתי שירד שלג בהרצליה והשרון, אך שם קו המשקעים נגמר, הטמפרטורה שנמדדה עמדה על כמינוס 33 מעלות ב500 מ"ב ומינוס 5 ב850 מ"ב.

לקחתי את הנתונים מחישוב גס בראש. כנראה עם מרווח בטחון...
אגב, אפשר להעיר שבהרי המרכז, רוב הישראלים מקלים בהגדרת המונח 'שלג' ומסתפקים בגראופל כדי לצאת ידי חובה...

צריך שגם השכבות התחתונות יתקררו כמו שצריך.

כדי שירד שלג צריך משקעים ושהפתיתים לא ימסו מרוב חום עד שהם מגיעים לקרקע. מים הופכים לנוזל באפס מעלות ולכן צריך שהטמפ' תהיה לפחות קרובה ל-0 מע'. לכן רום השלג נקבע בעיקר על ידי רום הקפאון (הגובה שבו נמצא 0 מע' בקרקע) זה על רגל אחת.

מפלס 850מ"ב הוא הגובה ממנו נתחיל לבדוק- גם לכיוון הקרקע (בחישוב מאוד גס- 150מ' להתחממות של מעלה) כדי לראות אם יש שם אפס מע' וגם כלפי מעלה, לכיוון מפלסי 700, 600 וגם 500- ככל שמתקררים מהר יותר כך האוויר החם (יחסית) יעלה מהר יותר והעננים שיווצרו יהיו עוצמתיים יותר. בשביל עננים מפותחים צריך לפחות 24 מע' הפרש בין שכבת 850 לשכבת 500. וכל המרבה הרי זה משובח! משתנה נוסף של מהירות העליה הוא המרחק בין השכבות- ככל שהאוויר דחוס יותר והשכבות צפופות, כך המרחק שהאוויר צריך לעבור קטן והעננים יווצרו בקלות גדולה יותר ובעוצמת משקעים גדולה יותר.
עכשיו, כמו שאוויר חם עולה למעלה, אוויר קר יורד למטה. ענן ממטיר מפותח יכול להוריד באופן זמני את הטמפ'. בכמה הוא מוריד? ככל שהוא יותר מפותח כך הטמפ' תרד יותר. 2-3 מע', אולי יותר. ככה גם מקומות שנמצאים מתחת לרום הקפאון יכולים למצוא את עצמם מקבלים שלג. זה בדרך כלל המצב בהרי הצפון והמרכז שמתחת לאלף מטר.

דוגמה-
אם ה850 בגובה 1450מ' והטמפ' שם היא -3 מע', אז רום הקפאון יהיה בערך בגובה 1000 מטר (התחממות של מעלה על כל 150 מטר שנרד בגובה). מהגובה הזה כל משקע אמור להגיע בצורה מוצקת.
אבל אם שכבת 700 קרה בלפחות 10 מע' ושכבת 500 כבר נמצאת באיזור -30 (שזה 27 מע' הפרש, כשצריך לפחות 24), אז עננן מפותח יכול להוריד את הטמפ' בשתי מעלות (נגיד) ואז רום השלג יורד בעוד 300 מטר, וכבר מגובה 700 מטר אפשר יהיה לצפות מדי פעם לשלג.

יש עוד כל מיני משתנים שמשפיעים, אבל בגדול, צריך לבדוק את הפרשי הטמפ' בין השכבות השונות כדי לראות אם יש משקעים ואם יש אז לבדוק איפה רום הקפאון וכמה אפשר לקוות שינמיך.

אני אענה על השאלה בהנחה שישנו סנכרון טוב בין השכבות, שזה לרוב המצב אלא אם כן המערכת מגרדת אותנו ממזרח או נוחתת ממערב מה שיכול להביא לטמפרטורות נמוכות ב850 מ"ב בעיקר בדרום.

תחילה, לא צריך שיהיה אפס מעלות 2 מטר מעל הקרקע כדי שיערם שלג, אלא צריך שטמפרטורת הקרקע תהיה אפס מעלות.

בפברואר 2008 נערמו איזה 5 ס"מ ונמדד (לפי ירושמיים) מינימום של 0.1 מעלות, בדומה למרץ 2012 ששם גם כן נערמו ס"מ בודדים עם 0.2 מעלות וינואר 2019 עם שכבה דקה ו0.4 מעלות.

אם נבחן את אירועי השלג לפי הטמפרטורה בירושלים בתור נקודת ייחוס, נגלה שיש לנו ספקטרום מאוד מצומצם שכמעט כל אירועי השלג נכנסים אליו: מפלוס חצי מעלה למינוס 2. זוהי הטמפרטורה בגובה של 2 מטרים מהקרקע.

אירועי השלג האחרונים של פברואר 2021 וינואר 2022 היו כמעט זהים מבחינת טמפרטורת המינימום שנמדדה ובאופן מפתיע גם מבחינת האפיק. בשניהם הטמפרטורה שנמדדה בירושלים היית סביב המינוס חצי מעלה. בשניהם פחות או יותר היה מינוס 31.7 ב500 מ"ב על 1.5 ב850 מ"ב (אלו הם הנתונים עבור ינואר 2022). לפי השמ"ט בפברואר 2015 ירושלים מרכז וירושלים רם מדדו מינוס 1.3 ומינוס 1.1, זאת אומרת, פברואר 2015 היה קר בחצי מעלה עד מעלה מהאירועים של השנתיים האחרונות. אף על פי שאנשים רוצים לטעון שהיה שם איזה מינוס 35 (לעולם לא נמדד במרכז הארץ) על מינוס 5, רואים בבירור לפי הריאנלזיה של CFSR וNOAA, שהמינוס 5 ב850 מ"ב היה בקפריסין בערב ה19 לפברואר והמינוס 4 גירד את צפון הארץ בבוקר ה20 (וזה רק לפי אחד מהם).

בינואר 2015 שנמדד מינוס 1.9-2.3 בירושלים הטמפרטורה ב850 מ"ב היית בין מינוס 4 למינוס 5, וגם זה כנראה מתי שנגמר המשקעים. אני לא יודע מה היית הטמפרטורה ב500 מ"ב. האירוע בינואר 2015 מדורג בערך במקום השישי מבחינת הקור שלו מכלל אירועי השלג מאז קום המדינה. בפברואר 2020 במרכז הארץ הטמפרטורה ב850 מ"ב היית כמינוס 3.5 מעלות אבל ב500 מ"ב היה ב20 הנמוכים, ואם כי ירד גשם בשל זרימות מהים הטמפרטורה בערי החוף היית בין 5 ל6 מעלות. בעמק החולה הטמפרטורה עמדה על 2-3 מעלות כי גם ה500 מ"ב היה קמת במשחק וה850 מ"ב היית במינוס 5 ואולי קצת נמוך יותר.
במרץ שנה שעברה הטמפרטורה ב850 מ"ב היית כמינוס 3.5 מעלות ונצפתו שלגים מגובה 300-400 מטר בצפון (שמ"ט) ושלג יפה נערם באריאל (תקנו אותי, זה פורסם פה). ה500 מ"ב היה זוועתי.

ישנם פרמטרים נוספים המשפיעים כגון: מרחק מהים (בעיקר השפעה ב50 ק"מ הראשונים), עובי השכבה (רצוי 5380 מג"פ), משקעים וזרימות אוויר (איפה הרכבת, תלוי מיקום שקע), ה500 מ"ב באמת פחות משנה כל עוד הוא לא נמוך מדי ויוצר אינברסיה. אם תכניס נתונים למחשבון השלג של יניב ריז אתה תקבל שכל מעלה ב850 מ"ב משנה כמעט במעלה את המתרחש 2 מטר מעל הקרקע, כל עוד אתה לא יורד ב500 מ"ב מה20 הגבוהים.

.

בפברואר 1993 אין סיכוי שהיה מינוס 3.5 על מינוס 14.7 על מינוס 34.9. לא בשני לחודש ולא ברביעי לחודש ששם נמדדו רק 0 מעלות.

בינואר 1973 לא היה רק מינוס 1.5 על מינוס 11 על מינוס 30. ינואר 1973 היה קר יותר מפברואר 2015 באיזה חצי מעלה.

וניזכה למשקעים רבים שייחלו כבר בשני בלילה והחורף סוף סוף יתחיל, כי הגיע הזמן לא?

שלום, מעוניין לדעת איזה מודל מדייק יותר בקשר לעומק שלג בארץ

מי יתן...

סביר שהלירה הטורקית תמשיך לקרוס

יאלה, גשם גשם בוא...

הבצורת . כך היה לפחות בשבעים השנים האחרונות.